הרוב הנדרש בפרויקטים של פינוי בינוי

חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006 קובע מהו "הרוב המיוחס" כהגדרתו בחוק הנדרש לשם פניה לבית המשפט לתביעת דייר סרבן.

כפי שהוסבר במאמר הקודם - ישנם תנאים מאוד ברורים כדי להכיר בדייר שאינו מצטרף לפרויקט ואינו חותם על ההסכם עם היזם - כ"דייר סרבן" וזאת לשם פניה לבית המשפט על מנת לחייבו לאשר את הפרויקט. לקריאת המאמר בנושא.

לאחר שהתקיימו תנאים אלו ואכן אותו דייר מסרב סירוב "שאינו סביר" יש צורך בתנאי נוסף והוא – חתימת רוב מיוחס לביצוע הפרויקט.

עד נובמבר 2021 החוק קבע רוב מיוחס לפניה לבתי המשפט של כ 75%-80% ובהתאם לחלקם ברכוש המשותף.

במסגרת חוק ההסדרים מנובמבר 2021 – תוקן החוק והפחית משמעותית את הרוב שהוא נכון להיום (בתנאים מצטברים) :

שני שלישים (כ - 67%) מכלל בעלי הדירות במתחם.

וגם

רוב של שלוש חמישיות (60%) בכל בניין משותף, המחזיק יחד מעל ממחצית מהרכוש המשותף.

*** במידה ובבניין המשותף ארבע או חמש דירות בלבד אך יותר שני בעלי דירות – יש צורך ברוב של לפחות שלוש דירות. 

*** במקרה בו אדם מחזיק מעל ל - 30% מהדירות בבית משותף שבו שש דירות או יותר - יראו אותו לעניין הרוב המיוחס כבעל שלושים אחוזים מהדירות בבית המשותף בלבד, בתוספת שליש משיעור ההפרש מהדירות בבית המשותף; "שיעור ההפרש" – שיעור הדירות בבית המשותף שבבעלותו מסך הדירות בבית המשותף, בניכוי שלושים אחוזים.